החלטה בתיק עב"ל 44944-11-11

1.      לפנינו בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בתל- אביב יפו מיום 10.10.11 (השופטת נטע רות ונציגי הציבור מר שלוש וגב' הרצברג; ב"ל 2440-10).

הדיון בבית הדין האזורי

2.      בבית הדין האזורי התבררה שאלת זכאותו של המשיב לדמי אבטלה בגין החודשים 4/07 עד 10/07 (להלן: " תקופת מושא המחלוקת") ושיעורם, וזאת בהתאם לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה - 1995 (להלן: " החוק").

המחלוקת התעוררה בעקבות הודעה ששלח המבקש למשיב ביום 19.3.09 בה נאמר כי בעת תשלום דמי האבטלה בתקופה מושא המחלוקת היה המשיב עצמאי ולפיכך יש לנכות את הכנסותיו כעצמאי מדמי האבטלה באופן בו נזקף חוב לחובתו.

3.      המשיב עבד כשכיר עד חודש 2/07. לאחר פיטוריו נרשם בלשכת התעסוקה, הגיש תביעה לדמי אבטלה וקיבל דמי אבטלה בעבור התקופה מושא המחלוקת; בחודש 11/07, החל לעבוד בפועל כיועץ כעצמאי, כנגד הנפקת חשבוניות מס;במהלך חודש 3/07, פתח המשיב, לפי עצת רוה"ח שלו, תיק עצמאי אצל המבקש וכן תיק ניכויים במס הכנסה, וזאת עוד טרם שמצא עבודה; במהלך כל הזמן הזה לא היו למשיב הכנסות מעבודה.

4.      בית הדין האזורי קבע כי מן הראיות עולה כי המשיב כלל לא עסק במשלח ידו בפועל ואף לא הייתה לו כל עבודה בתקופה מושא המחלוקת. משכך, קבע בית הדין, הוא איננו עונה להגדרה של עובד "עצמאי". עוד קבע בית הדין כי כל הכנסה שקיבל המשיב מאוחר יותר, לא הייתה בעבור עבודה שביצע בתקופה מושא המחלוקת. לאור כל זאת קיבל בית הדין את תביעת המשיב וקבע כי הוא זכאי להחזר דמי האבטלה שבמחלוקת.

הבקשה להארכת מועד

5.       על פסק דין זה, הגיש המבקש בקשה להארכת מועד להגשת ערעור. במסגרת הבקשה, טען המבקש כי החלטת בית הדין האזורי הגיעה למשרדיו ביום 23.10.11 ומשכך היה עליו להגיש ערעור עד ליום 22.11.11. לטענתו עקב מחלת עורכת הדין אשר נקבעה לטפל בתיק ובתום לב, נוצר איחור בן יום אחד בהגשת הבקשה. עוד טען המבקש כי למשיב לא ייגרם כל נזק בקבלת הבקשה מאחר וטרם גיבש צפייה לגיטימית לסיום ההתדיינות.

לגופו של ערעור טען המבקש כי פסיקת בית הדין האזורי עומדת בסתירה לפסיקות קודמות בן נקבע כי לעניין "עובד עצמאי" יש לבחון את הכנסתו השנתית של המבוטח וכי על החישוב להיעשות על בסיס זה ולא על בסיס הכנסתו בפועל בתקופת האבטלה. המבקש הוסיף כי מדובר בשאלה עקרונית בעלת השלכות רוחב רבות על כלל אוכלוסיית העובדים העצמאיים וזכאותם לגמלאות מחליפות שכר ולפיכך קיימים סיכויים גבוהים לכך שהערעור יתקבל. עוד הוסיף המבקש כי בהתנגשות בין האינטרסים השונים יש להעדיף את האינטרס הציבורי של שמירת הקופה הציבורית על פני אינטרס סופיות הדיון של המשיב.

המשיב בתגובתו ציין כי המבקש לא טרח לשלם עד עתה למשיב את דמי האבטלה ומלוא ההוצאות שנפסקו לו וזאת מבלי לבקש עיכוב ביצוע פסק הדין.

לעניין הבקשה גופה טען המשיב כי המבקש לא הצביע על "טעם מיוחד" המצדיק מתן הארכת מועד להגשת הערעור זולת מחלת עורכת הדין שהייתה אמורה לטפל בתיק וזאת מבלי לציין מתי בוצע הניתוח ומתי נקבע מועדו. מאחר ועורכת הדין שוהה בחופשת מחלה ניתן להניח, לטענת המשיב, כי נותחה בסמוך לכך ולפיכך היה לטענתו די והותר זמן להיערך מבעוד מועד ולהגיש את הערעור במועד. גם את טענת האיחור הקצר יש לדחות, לטענת המשיב, על פי הלכה פסוקה בעניין.

לעניין סיכויי הערעור המשיב טוען כי הם נמוכים. פסקי דין שניתנו בעניין אינם סותרים לטענתו את אשר נפסק בעניינו. במידה ואכן לנושא השלכות רוחב עקרוניות כטענת המבקש, היה עליו, לטענת המשיב, להקדיש לו תשומת לב יתרה ולהימנע מהאיחור הרשלני. לטענתו, פסק הדין נשוא בקשה זו רלוונטי לנסיבותיו הספציפיות של המשיב. המשיב ביקש לציין את חוסר תום הלב בהתנהלותו של המבקש אשר כלל בין השאר קיזוז סכומים שמגיעים למשיב על דעת עצמו ועיכוב תשלומים אשר נפסקו לו.

דיון והכרעה

6.      המועד להגשת ערעור על פסק דין של בית דין אזורי נקבע בתקנה 73 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) התשנ"ב-1991 (להלן: " התקנות") אשר קובעת:

"המועד להגשת ערעור על פסק דין של בית דין אזורי הוא שלושים ימים מיום השימוע, או מהיום שהומצא למערער פסק הדין אם ניתן בהעדר הצדדים, והוא כשאין הוראת חיקוק אחרת הקובעת מועד שונה להגשת ערעור.

נמצאנו, אם כן, כי משהומצא פסק הדין למבקש ביום 23.10.11 ומשהוגשה הבקשה להארכת מועד להגשת הערעור ביום 23.11.11, הרי שהוגשה בצדק מאחר והמועד להגשת הערעור חלף.

בהתאם לתקנה 125 לתקנות, לבית הדין סמכות להאריך מועדים, בהתקיים "טעם מיוחד":

  "מועד או זמן שקבע בית הדין או הרשם לעשיית דבר שבסדר הדין או שבנוהג, רשאי הוא, לפי שיקול דעתו ובאין הוראה אחרת בתקנות אלה, להאריכו מזמן לזמן, אף שנסתיים המועד או הזמן שנקבע מלכתחילה; נקבע המועד או הזמן בחיקוק, לרבות בתקנות אלה, רשאי הוא להאריכם מטעמים מיוחדים שיירשמו".

מהם אותם טעמים מיוחדים אשר בגינם ניתן להאריך מועד הקבוע בחוק או בתקנות? לעניין זה, נקבע: